דיור, שיקים ומניפולציות: תביעת הענק נגד תושבת קריית גת

התיק, שנדון בפני בית משפט השלום בראשון לציון, התנהל תחת מספר ההליך חדל, והעמיד למבחן סוגיות משפטיות סבוכות: האם ניתן לפתוח הליכי חדלות פירעון נגד מי שאינה מחזיקה בחוב פסוק? ומה קורה כשעצם קיומו של החוב שנוי במחלוקת עמוקה ותמוך בטענות לזיוף?

Bit ו-PayBox אולי עוזרים להעביר כסף בלחיצת אצבע, אך במקרה הזה – דווקא ההמחאות והעברות הכספים שנעשו לפי הנטען מחשבונותיה, שימשו את הנושים להציג "תשתית ראייתית", שלא עברה את סף בית המשפט.

26 מבקשים, 17.5 מיליון ש"ח וחוות דעת אחת ששינתה הכול

26 שמות רשומים הופיעו בבקשה – ביניהם יחידים, זוגות, קרובי משפחה, ואף כאלה שהצטרפו בהמשך ההליך. כולם יוצגו על ידי עו"ד אחד, נמרוד חיים הראל, שטען בשמם כי המשיבה ערבה לחובות בהיקף עצום של כ-17,500,000 ש"ח, שמקורם בהלוואות שניתנו לחברה בשם "קבוצת א.נוימן 2013 בע"מ" ולבעלי החברה – בן זוגה לשעבר, אהרון דוד נוימן. לטענת המבקשים, היא ערבה בכתב, בעל פה או באמצעות שיקים שנמשכו מחשבונה האישי או מהחשבון המשותף שנפתח במסגרת הנישואין.

אלא שחוות דעת של מומחית לזיהוי כתבי יד שהגישה את מסקנותיה לבית המשפט טרפה את הקלפים. המומחית מצאה כי מרבית החתימות שיוחסו לאישה – מזויפות בסבירות גבוהה מאוד, מלבד 2 חתימות בלבד שהוגדרו כאותנטיות בסבירות גבוהה (אחת מול אשר אברג'ל והשנייה על מסמך מ-2019 מול אביחי מעודה). אבל אפילו שתי החתימות האלו, כך נקבע, אינן מספיקות להוכחת נושה ודאי או חוב קיים, מאחר שלא הוגשו תצהירים מסודרים, תנאי ההלוואות לא פורטו לעומק, והסכומים לא נבדקו מבחינה חישובית-מאזנית או תזרימית.

לצד המשיבה עמדו משפטית נציגי הממונה על חדלות הפירעון במחוז סיון קאופמן, שגרסו כי קיימת בעייתיות מהותית בבקשה, וכי יש לבחון את המחלוקת בבית המשפט האזרחי ה"רגיל" ולא "לקצר דרך" דרך הליכי חדלות פירעון קולקטיביים, שעלולים לפגוע בזכויות ולשמש ככלי ללחץ.

"מאחז עיניים ומופקר פיננסית רב-מעללים": עדות דרמטית שלא הניעה את בית המשפט להיעתר

בדיון שנערך ב-5.6.2024 נחקרה המשיבה, והצהירה כי החשבון המשותף שפתחה עם בנק ישראל, היה מיועד "רק לצורכי הבית" וכי מעולם לא הסכימה לחתום ערבות כלשהי מעבר להלוואה אחת בבנק. היא אף הוסיפה טענה קשה נגד בן-הזוג לשעבר: כי גילתה "בשבועות שקדמו לבקשה שהוא התגלה כמאחז עיניים וכמופקר פיננסית רב-מעללים", תיאור ששימש בכתבי בית המשפט, אך לא הצליח לבסס עילה לפתיחת הליכים נגדה.

עוד עלה בדיון כי מכרה זכויות בדירה ב-קריית גת, כשלושה חודשים לפני הדיון, מכירה שהמבקשים טענו כי "מדליקה נורה אדומה" של הברחת נכסים. השופטת קיבלה את הטענה המשפטית שיש כלים דרסטיים פחות לטיפול במכירת נכסים בתום הליך אזרחי, כמו עיקולים וסעדים זמניים – ואין צורך "להשליך לקריסה מערכתית" מי שאולי בכלל אינה חייבת.

פסק הדין: דחיית הבקשה, ללא הוצאות – וסגירת התיק

בית המשפט קבע במפורש:

קיימת מחלוקת בתום לב לגבי עצם קיום החוב
מרבית החתימות הן זיוף – ולכן אינן מייצרות נושה ודאי
לא הוכחה חדלות פירעון תזרימית או מאזנית של המשיבה
לא נשלחה דרישת חוב בטופס רשמי לפי חוק חדלות פירעון

ולכן: אין מקום להיעתר לבקשת הנושים לפתיחת הליכים נגדה

השופטת שרית עבדיאן הכריעה:

"אין תוחלת ותכלית להליך כל עוד לא התברר עצם קיום החוב"

"בקשות כאלה עלולות לשמש ככלי לחץ להתפשר"

בסופו של דבר פסקה:

הבקשה נדחתה, לא נפסקו הוצאות והוראה ניתנה: המזכירות תסגור את התיק.
לצד זאת, הוענקה זכות: ניתן לערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 60 יום.

עשרות הנושים אומנם יצאו ללא צו חדלות פירעון נגד המשיבה – אך השופטת עצמה בחרה לסיים ברגישות מופגנת, כאשר לא הטילה עליהם הוצאות משפט, בהתחשב במצוקתם האישית.