המחנך שלימד בקריית גת והותיר חותם עמוק בתלמידיו, הונצח ביום של חיבור לאדמה, לערכים ולמורשת
03.02.26 / 10:36
עבור תלמידי תיכון הבנים בקריית החינוך אמית חמ״ד שדרות, חגיגות ט״ו בשבט השנה לא היו רק סביב נטיעות, אלא סביב חיבור עמוק לשורשים – של אדם, של אדמה ושל זיכרון. התלמידים יצאו ליום פעילות משמעותי ביישוב שלומית, שהוקדש לזכרו של בכור חי סויד הי״ד, מורה לשל״ח, מחנך ואיש אדמה שלימד בקרית גת אשקלון ושדרות, ונפל בגבורה בשמחת תורה תשפ״ד.
רס"ר (במיל') בכור חי סויד הי''ד, חבר כיתת הכוננות של שלומית, נפל בקרב גבורה במושב פרי גן ב-7 באוקטובר 2023. הוא יצא עם חבריו מיוזמתם להדוף עשרות מחבלים שתקפו את פרי גן, והציל מתושבי המושב.
היום נפתח במפגש מרגש עם ספי בן חיים, חברו של בכור ומי שלימד לצידו בקריית החינוך. ספי שיתף את התלמידים בסיפורים על מידותיו הנאצלות של בכור ועל דרכו החינוכית. לאורך כל שעות הפעילות, התלוותה אל התלמידים אמו של בכור, הדסה סויד, שחזתה מקרוב בדור הצעיר ממשיך את דרכו של בנה.
בפינת ההנצחה שנחנכה לאחרונה בשלומית, הפשילו התלמידים שרוולים ועבדו בשיתוף פעולה: הם שתלו שתילים חדשים ובנו נדנדות עץ בעבודת יד, כחלק מטיפוח הארץ שכה אפיין את בכור.
חיים יפרח, תלמיד כיתה י', שיתף: "זה היה יום מוצלח ומשמעותי מאוד. עבדנו בצוותא ובנינו את הנדנדות לזכר בכור, שהיה מורה אצלנו. הרגשנו שהוא מלווה אותנו ושאנחנו עושים משהו שבאמת היה משמח אותו".
מוטי קרמר, מנהל קריית החינוך אמית שדרות, הביע סיפוק רב מהמיזם: "היום הזה הוא הגשמת הייעוד של בכור – שילוב של חינוך עם אהבת הארץ. המשכנו את המורשת שלו לבנות את הארץ ולטפח אותה, וראינו איך הערכים הללו מחלחלים אל התלמידים דרך הידיים והלב".
בכור חי סויד נולד בנתיבות, בבית החולים סורוקה, הבן הבכור למשפחה בת ארבעה אחים – נאור, לידור ואור – בן להוריו יעקב והדסה סויד. שמו, “בכור”, ניתן לו הן על שם סבו והן בהיותו הבן הבכור במשפחה. את ילדותו העביר בנתיבות עד גיל 13, ולאחר מכן עברה המשפחה להתגורר ביישוב שובה.
את לימודיו החל בבית הספר נתיב אליהו עד כיתה ז׳, המשיך לבית הספר הצבי, ולאחר סיום כיתה י״ב עבר ללמוד בישיבת נווה דקלים באשדוד – תחנה משמעותית בעיצוב עולמו הערכי ואהבתו לארץ ישראל.
עם גיוסו לצה״ל שובץ לחטיבת גבעתי, שירת כלוחם ובהמשך כמפקד כיתה, ואהב מאוד את שירותו הצבאי. עוד מילדות חלם להיות מורה לשל״ח – מורה שמחנך דרך השטח, המעשה והחיבור לארץ.
לאחר שחרורו מהצבא חזר לישיבה, החל בלימודי הוראה, ובמהלך אותה תקופה הכיר את רעייתו נאורה. השניים נישאו ביום ירושלים, ותחילה התגוררו באשדוד. שם נולדה בתם הבכורה, כרמי.
בהמשך עברו לשלומית והיו בין המשפחות הראשונות ביישוב. תחילה התגוררו בבית זמני, שבו נולדה הבת השנייה, עלמה. את בית הקבע שלהם בנה בכור במו ידיו, ולאחר המעבר נולדה הבת הצעירה, שקד. זמן קצר לפני נפילתו סיים את בניית הקומה השנייה בבית, אך לא הספיק להשלים את הפרטים האחרונים.
במשך כשבע שנים עסק בכור בהוראה, ולימד בין היתר בקריית גת, באשקלון וביד מרדכי.
עם הזמן חש כי המסגרת החינוכית החזרתית אינה מאפשרת לו לממש את עצמו. לאחר ניסיונות במספר בתי ספר יצא לשבתון, ובהמשך הקים עסק עצמאי כגנן והיה קרוב לסיום לימודיו בעיצוב נוף.
אימו, הדסה, מספרת שהיה נוהג לומר: “מה שלא אוהבים – לא עושים. צריך לעבוד באהבה ולהנות”.
בכור היה אב מסור ואוהב לבנותיו, אדם של אנשים, אוהב הארץ, העבודה בידיים והטיולים בה. יחד עם נאורה ליוו במהלך השנים ושידכו כ־8 זוגות.
בשבעה באוקטובר 2023, בעת ששהה בבית הוריה של נאורה, שמע בקבוצת הווטסאפ של כיתת הכוננות קריאות לעזרה, ויצא מיד – ללא נשק וללא היסוס. הוא נלחם בידיו בבני העוולה עד לרגע האחרון, שבו נרצח.
בכור חי סויד הי״ד הותיר אחריו רעיה ושלוש בנות.
יהי זכרו ברוך.
