הקרב שמאחורי שולחן החג: מי ינצח? ההגיון או הרגש?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('507cdcfd-d5de-4d20-9ce0-0230e696ddcd','/dyncontent/2025/8/19/0dbbd935-bae3-492a-8519-7ecd6f835c73.jpg',19883,'דמרי אייטם כתבה ',525,78,true,56749,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('507cdcfd-d5de-4d20-9ce0-0230e696ddcd','/dyncontent/2025/2/25/4951bead-7512-441f-9887-e771f8573cd1.jpg',19117,'דיוואן אייטם כתבה ',525,78,true,56749,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('507cdcfd-d5de-4d20-9ce0-0230e696ddcd','/dyncontent/2025/8/24/208d0120-ae49-472f-897b-eece9f88a3e2.gif',19971,'גלאם יישובנק אייטם כתבה ',525,78,true,56749,'Image','');},15]]);})

חג סוכות כבר כאן, והשולחן עמוס עוגות, מאפים ומטעמים ובתוך כל השפע הזה מתנהל קרב בלתי נראה: המוח ההגיוני מול מוח הדחפים. מי ינצח?

יחצ

עוד אתמול נשבעת לעצמך “השנה אני שומרת על תזונה בריאה”, ואז, בשנייה אחת כל הכוונות התפרקו מול שקית חטיפים מרשרשת או מאפה מוזהב. למה זה קורה? ולמה ידע לבדו לא מספיק כדי לייצר שינוי אמיתי?

 

ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית בשיטת NLP ויועצת לחברת הרבלייף, מסבירה: “המוח הרציונלי יודע בדיוק מה כדאי: ירקות, חלבון, פחמימות מורכבות. אבל ברגע האמת המערכת הרגשית משתלטת ודורשת סיפוק מיידי. כאן נכנס לפעולה הדופמין: הורמון התענוג המיידי והוא לא מוותר עד שהוא מקבל את שלו.”

 

מייזלר מסבירה שעובדים פה שני כוחות מנוגדים, המוח ההגיוני מול המוח הרגשי.

המוח ההגיוני (הקורטקס) הוא כמו הורה שמנסה להסביר בסבלנות למה כדאי לוותר על העוגייה. אבל המוח הרגשי (המערכת הלימבית) הוא הילד הנסער שצועק: “אני רוצה עכשיו!”  מי ינצח? ברוב המקרים, הילד.

בדיוק ברגע הזה נכנסים לפעולה ההורמונים, שמטים את הכף. המרכזי שבהם הוא דופמין - הורמון הישרדותי שדוחף אותנו לאכול, להתרבות ולחפש ריגושים. דופמין הוא כמו זריקת עונג למוח: מיידית, עוצמתית וקצרה. הורמון הביס הראשון. הוא מתפרץ מול גירוי מתגמל - אוכל עתיר קלוריות, קניות אונליין, משחקי מחשב, רשתות חברתיות ואפילו סמים. זו הסיבה שביס אחד לא "סוגר את הפינה", אלא רק פותח תיבת פנדורה של תיאבון לעוד. אבל החגיגה קצרה וככל שמפעילים אותו יותר, כך המוח דורש גירויים חזקים יותר. כאן מתחיל מעגל ההתמכרות.

 

שבירת מעגל ההתמכרות:

שלב ראשון: מודעות. לעצור את היד רגע לפני שהיא נשלחת לחטיף, ולשאול האם זה רעב אמיתי או רק שיעמום? כמה זמן תחזיק התחושה הטובה שאקבל עכשיו?

עצם השאלות כבר יוצרת מרחק קטן אך קריטי בין הדחף לפעולה.

 

שלב שני: להמיר הנאה רגעית בתענוג אמיתי. במקום ניצוץ חולף של דופמין, להזמין פנימה את האנדורפינים - הורמוני הרוגע והסיפוק המתמשך. הם מופעלים מפעילויות פשוטות כמו מקלחת חמימה, עיסוי, ציור, הליכה עם מוזיקה טובה או אפילו פאזל. התוצאה: רוגע, חיבור פנימי ותחושה שנשארת הרבה אחרי שהביס נשכח.

 

הנאה היא זיקוק, תענוג הוא מדורה:

הנאה רגעית מרגשת ומסנוורת  אבל נעלמת תוך שניות. תענוג, לעומת זאת, הוא כמו מדורה שממשיכה לחמם אותנו לאורך זמן. במקום להילחם בדופמין, הסוד הוא להחליף אותו בהדרגה בחוויות שמביאות גם אנדורפינים וכך להפוך את החיים לפחות רצף של “פיתויים ונפילות”, ויותר מסע של יציבות, רוגע וסיפוק.

 

בחג הסוכות הזה, כשהלב נפתח לחיבור משפחתי ולפסק זמן מהשגרה, זו ההזדמנות לשאול: איזה הורמונים אנחנו רוצים לארח בחיים שלנו? דופמין רגעי או שילוב חכם עם אנדורפינים, שימשיכו ללוות אותנו גם הרבה אחרי שנפרק את הסוכה.


 
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה