האם בישראל יצליחו להביא את המהפכת בבנייה (כמו בסין) שתחסוך עשרות אחוזים בעלויות?

עלויות הביצוע לקבלנים בישראל זינקו בשנים האחרונות - מכ5000 שקל למ"ר לכ 8000 שקל למ"ר בניה ישירה בלבד, מה שמקשה עליהם להוריד מחירים גם בשוק תחרותי שהחל בישראל רק בתקופה האחרונה.

המרכיב היקר ביותר בעלות הבנייה הוא עובדי הבניין בעיקר בגלל המחסור הגדול בהם.

לאור התחרות שנפתחה בחודשים האחרונים והיצע הדירות שגדל משמעותית, לקבלנים אין ברירה , אלא להוריד מחירים - אבל הם יתקשו להוריד מחירים משמעותית בגלל העלות הבנייה שזנקה.

הבשורה הקרובה לשוק הבניה בישראל - חברות בניה זרות  

משרד הבינוי והשיכון פרסם קול קורא חדש לחברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. המהלך נועד ליצור מענים מיידים לענף הנדל"ן, באמצעות הרחבת מספר חברות הביצוע בישראל והרחבת מספר המדינות מהן חברות יוכלו לגשת לקול הקורא.

החברות שיגישו מועמדות יצטרכו להוכיח ניסיון בינלאומי בבנייה באיכות גבוהה, יכולות ביצוע בטכנולוגיות מתקדמות ואיתנות פיננסית.

החברות הזרות יירשמו במאגר לתקופה של חמש שנים, עם אפשרות הארכה של שלוש שנים נוספות .

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן מוסיף שגם "השנה הגדלנו את מכסות העובדים הזרים והרחבנו את המודל ההבאה הפרטי שהפך הלכה למעשה למסלול פורץ דרך בענף , שכבר מוכיח את עצמו בשטח ומספק עשרות אלפי עובדים מיומנים לאתרי הבנייה".

סין השאירה את העולם בהלם מקצב הבניה וזה לא בגלל כמות העובדים

בסין השאירו את העולם בהלם כשהקימו את מלון T30 Tower בצ'אנגשה - בניין של 30 קומות ו-17,000 מ"ר שנבנה ב-15 ימים בלבד.

בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, זה ייקח כשנתיים וחצי עד שלוש שנים.

אבל הפער המטורף הזה מטעה, כי הוא מתייחס רק לשלב ההרכבה באתר. בפועל, הרכיבים יוצרו במפעל במשך ארבעה חודשים, במקביל להכנת היסודות.

ברגע שהכל היה מוכן, 200 עובדים הרכיבו את הבניין כולו ב-360 שעות של עבודה רצופה. התוצאה: בניין עמיד לרעידת אדמה בעוצמה 9, עם בידוד תרמי פי חמישה מבניין רגיל, ורק 1% פסולת בנייה לעומת 30% בבנייה מסורתית.

במקביל להליך ההתרים, במפעל כבר עובדים על הבניין וכך הם חוסכים גם זמן רב נוסף.

מדובר במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה שתלויה בפועלים מיומנים שמוכנים גם לעבוד בשמש, בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

עד לפני עשור, הבנייה בסין הייתה מסורתית ואיטית כמו בישראל. אבל ב-2016, הממשלה הסינית קיבלה החלטה אסטרטגית: עד 2025, 30% מכל הבניינים החדשים במדינה יהיו מתועשים. זו לא הייתה סתם הצהרת כוונות - היא גובתה בתקציבים, בחקיקה ובאכיפה ובהכשרת עובדים. התוצאות היו מעולות.

מפעל הבניה:

בסין, במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, החלו לייצר את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות.

ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

הטכנולוגיה הסינית נקראת - BIM - Building Information Modeling בשיטה הזו, כל בורג, כל צינור, כל כבל מתוכנן דיגיטלית עד הפרט האחרון. המחשב יודע בדיוק איפה כל רכיב צריך להיות, מזהה התנגשויות פוטנציאליות בין מערכות שונות, ומאפשר תיאום מושלם בין כל הגורמים. בבנייה רגילה, צנר יכול להגיע לאתר ולגלות שהחשמלאי כבר העביר כבלים במקום שתוכנן לצינור - תקלה שעולה בימי עיכוב ובעלויות נוספות. בבנייה מתועשת עם BIM, המחשב מזהה את ההתנגשות עוד בשלב התכנון, והבעיה נפתרת לפני שמתחילים לייצר.

החסכון

חברות הבניה הסיניות מדווחת על חיסכון של 30-40% בעלויות כוח אדם -  50 עובדים מייצרים מודולים ל-100 דירות בחודש. באתר בנייה רגיל, נדרשים 200 עובדים לבנות את אותן 100 דירות במשך 18 חודשים - חיסכון של 70% בשעות עבודה.

החיסכון בחומרים לא פחות משמעותי. בבנייה מתועשת, הפסולת מגיעה ל-2% בלבד מכלל החומרים, בזכות חיתוך מדויק במכונות CNC וייצור בתנאים מבוקרים. בבנייה רגילה בישראל, 25-30% מהחומרים הופכים לפסולת - שברי בלוקים, בטון מיותר, עץ לטפסות שנזרק. בפרויקט של 100 דירות, מדובר בחיסכון של כ-2 מיליון שקל רק בחומרים.

אבל החיסכון הגדול ביותר הוא בזמן, וזמן בענף הנדל"ן שווה הרבה כסף כולל רביות, תקורות ניהול, ועוד.

גם בתחום הבטיחות והביטוח יש חיסכון משמעותי - במפעל אין עבודה בגובה, אין סכנת נפילה, ואין את רוב הסיכונים המאפיינים אתר בנייה רגיל.

על פי ההערכות מדובר בחסכון של 30%-50% בעלויות הבנייה מה שיתורגם ל-15%-50% ירידה במחירי הדירות. 

בישראל לא מתקדמים

בישראל ישנה ההתנגדות מבעלי העניין בענף הבנייה. קבלני הבניין הגדולים השקיעו עשרות מיליונים בציוד לבנייה מסורתית - מנופים, טפסות, פיגומים. המעבר לבנייה מתועשת יהפוך את כל הציוד הזה לגרוטאות. האיגודים המקצועיים חוששים לגורל 50,000 עובדי הבניין שיהפכו למובטלים.

הרשויות מצידן טוענות שאין להן את הכלים להתמודד עם בנייה מתועשת. אין סטנדרטים, אין תקנים, אין מהנדסים שמבינים בטכנולוגיה הזו. איך הם יאשרו בניין שהורכב כמו לגו?

כשלון של ניסיונות קודמים:

הניסיונות להביא את הטכנולוגיה הסינית לישראל נכשלו. ב-2018 הוכרז בפומפי על הסכם להבאת 6,000 בנאים סינים לישראל עם טכנולוגיות בנייה מתועשת. התוכנית הייתה שאפתנית: 16,200 דירות ציבוריות, 4,200 וילות פרטיות, ופארק תעשייתי לבנייה מתועשת. חברות סיניות גדולות כמו China Railway Engineering Corporation ו-BROAD Sustainable Building ביצעו סיורים בישראל, נפגשו עם שרים וראשי ערים.

אבל הפרויקט נתקע. הרגולציה הישראלית לא הייתה מוכנה לטכנולוגיה הסינית, האיגודים המקצועיים התנגדו, והפוליטיקה עשתה את שלה.