חרדה מטיסות - מה עושים כשהשמיים הופכים לאיום?
27.08.25 / 10:05
עבור רבים, רעש של מטוס ממריא מסמל חופשה וחוויות חדשות. אך ישנם גם כאלה שעצם המחשבה על טיסה מלווה בלחץ, דופק מואץ, חרדה ולעיתים אף הימנעות מוחלטת מנסיעות לחו״ל. רלי זילברברג עו"ס מחוזית בכללית מחוז מרכז מסבירה מהי חרדת טיסה ואיך ניתן להתגבר עליה.
חודשי הקיץ ועונת החגים הבאה עלינו לטובה הן העונות המועדפות ליציאה לחופשה, ואם אפשר גם לארוז מזוודה ולצאת לטיול בחו"ל - מה טוב. אולם ישנם רבים שעבורם טיסה מעוררת בהם תחושות של מצוקה, חרדה וסטרס. חלקם אף נמנעים מנסיעות משפחתיות לחו״ל או מנסיעות עסקיות חיוניות. מדובר בהפרעה שאינה מסכנת חיים, אך עלולה לפגוע באיכות החיים ובתפקוד החברתי והתעסוקתי.
ואכן, חרדה מטיסות (אוירופוביה) היא תופעה שכיחה. היא מתבטאת במגוון רחב של תסמינים הן במישור הפיזיולוגי והן במישור הרגשי-קוגניטיבי. בין התסמינים הנפוצים ניתן לציין - דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה, סחרחורת, בחילות, כאבי בטן וכן תחושות איום, פחד מתמשך, מחשבות מפחידות ואף התקפי חרדה.
ממה נובעת החרדה?
חרדה מטיסות עשויה לנבוע ממגוון סיבות שהראשונה מביניהן היא תחושת חוסר שליטה. – בזמן הטיסה הנוסע תלוי בצוות המטוס ואינו שולט בסיטואציה. סיבה שנייה היא פחד ממקומות סגורים (קלסטרופוביה) – השהות במטוס שהוא חלל סגור וצפוף עשוי להגביר מצוקה זו. סיבה אפשרית נוספת היא חוויות עבר שליליות- אם יש זכרונות מטיסה קשה או חוויה לא נעימה שקשורה לטיסה, הדבר יכול לעורר טריגר ריגשי ותגובה חרדתית חוזרת. בנוסף, ישנם אנשים עם דמיון וחשיבה קטסטרופלית - החשש מ”מה יקרה אם המטוס יתרסק", "מה יקרה אם תהייה תאונה אווירית" וכו' מתעצמים בסיטואציות בהם אין שליטה על הנעשה. לכל אלה מצטרפים כמובן גם אנשים עם רקע כללי של חרדה או רגישות כלשהי.
מה ניתן לעשות?
חרדה מטיסות היא אמנם תופעה נפוצה, אך היא ניתנת להתמודדות ואף לריפוי. בעזרת שילוב של ידע, כלים טיפוליים ותמיכה מקצועית ניתן להפחית את עוצמת החרדה ולאפשר חוויית טיסה בטוחה ונגישה יותר.
ידע הוא כוח- לעיתים קרובות החרדה נובעת מחוסר ידע. היכרות עם מבנה המטוס, מנגנוני הבטיחות ומשמעות מצבים שונים כגון כיסי אוויר, מפחיתה את אי-הוודאות ואת עוצמת הפחד. גם צפייה בסרטונים או קריאה ממקורות מקצועיים יכולה להפחית פחדים.
טכניקות הרפיה ונשימה- נשימה סדירה ואיטית, הרפיית שרירים ודמיון מודרך יכולים להפחית משמעותית את התגובה הפיזיולוגית של הגוף לחרדה. מומלץ לתרגל עוד לפני הטיסה ולא רק ברגע האמת.
חשיפה הדרגתית- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מלמד כיצד להיחשף בהדרגה לגירוי המאיים והוכח כיעיל בהתמודדות עם מצבי חרדה. את התהליך הטיפולי יש כמובן להתחיל . מספר חודשים לפני הטיסה.
שמירה על שגרה בטיסה- מומלץ להביא ספר, להקשיב מוזיקה נעימה באוזניות או סרטונים אהובים, כדי להסיח את הדעת. כמו כן, הקפדה על שינה מספקת וארוחה קלה לפני הטיסה תורמת לאיזון הגוף והנפש.
שיחה ותמיכה- שיתוף התחושות עם קרוב משפחה, חבר או איש צוות המטוס יכול להפחית לחץ. עצם ההבנה שלא מתמודדים לבד יוצרת תחושת ביטחון.
טיפול מקצועי- במקרים בהם החרדה משבשת באופן ניכר את החיים או מונעת נסיעות חשובות, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני. לעיתים אף נשקלת התייעצות רפואית לגבי טיפול תרופתי קצר-טווח בזמן טיסה.
לסיכום ניתן לומר כי, חרדה מטיסות היא תופעה הניתנת להתמודדות. רבים שחוו בעבר מצוקה משמעותית מצליחים כיום לטוס באופן סדיר ואף ליהנות מהחוויה, בזכות כלים טיפוליים מתקדמים והכנה מתאימה. חשוב שלא להישאר לבד עם החרדה, אלא לפנות לקבלת תמיכה מקצועית במידת הצורך. השמיים הפתוחים יכולים להיות נגישים ובטוחים לכל אדם, גם למי שחווה קושי בתחילה. טיסה נעימה.
